אלוף (מיל') ד"ר יום טוב סמיה,

נולד בישראל ב-1954 להורים יוצאי לוב.

במסגרת שירותו בצה"ל החל שירותו בצנחנים עד לרמה של מפקד חטיבה, בהמשך שרת כמח"ט גבעתי, פיקד על שלוש אוגדות שונות– אוגדת עזה, אוגדה משוריינת וכן אוגדת לבנון. בתפקידו האחרון שרת כאלוף פיקוד הדרום (9/1997-12/2000). מ-ינואר 2006 מונה לסגן מפקד הפיקוד במילואים ובמסגרת זו נקרא לשירות פעיל במסגרת "עופרת יצוקה", "עמוד ענן", ולאחרונה "צוק איתן".

מספטמבר 1993 מילא תפקיד בצוות הביטחוני ליישום הסכמי אוסלו והיה ראש הוועדה הביטחונית הישראלית-פלסטינית בשנותיו הראשונות של ההסכם. ד"ר סמיה הוא מנכ"ל ונשיא IC Green Energy  מקבוצת החברה לישראל הכוללת את השקעות וניהול האנרגיה המתחדשת של הקבוצה בישראל, גרמניה, ארה"ב, סין ועוד (מעל 160 מיליון $ השקעות). שימש גם נשיא ו-COO קבוצת ברן (200 מיליון $), עסק בייעוץ, וכן שימש בתפקידי התנדבות רבים. הוא בעל תואר דוקטור בסוציולוגיה ומדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה.  בנוסף קיים ד"ר סמיה גם פעילות התנדבותית ענפה במשך השנים, בין השאר כיו"ר המועצה לעידוד וקידום הספורט בישראל (טוטו-ווינר), יו"ר עמותת "אם כל חיל" ונשיא בית כנסת (שנבנה ע"י העמותה). הוא מכהן בחבר הנאמנים של אונ' בן-גוריון (מ-12/1999), ולקח חלק בקבוצת דיאלוג ישראלי פלסטיני במסגרת  IPCRI. יום טוב אב לארבע ילדים.

יום טוב כותב טורי דעות בעיתונות– בדרך כלל בעיתון הארץ. וכן משמש פרשן מבוקש על פי זמנו ורצונו בערוצי המדיה השונים.

בין ספריו: "מיחידים ליחידה" (מערכות, 2008) – המבוסס על עבודת הדוקטורט.

"מנהיגות ברגע של אמת" (2014). ספר זה בא להאיר את דרכם של פרחי מנהיגים בישראל, ולשתפם בלבטי ניהוג, ניהול ופיקוד.

יום טוב סמיה מוביל את הקוראים לסיור שטח, העובר בציוני דרך משמעותיים בהוויה ובאקטואליה הישראלית: מן ההישרדות בשכונות העוני של שנות ה-60', דרך מלחמות ומבצעים, ועד לעולם העסקים של ימינו.

"מנהיג ניכר בהחלטותיו, במעשיו וביכולתו להניע אנשים. האחריות האישית המוטלת עליו – כבירה, והבדידות בפסגה – אכזרית" כותב סמיה, "מהכלים החשובים העומדים לרשותו של מנהיג הם יכולותיו  ללמוד מניסיונם של אחרים, ולהתמודד עם הליקויים הטבועים בו עצמו".

שני עקרונות-על הם נרות לרגליו של יום טוב סמיה: שמירת כבודו העצמי של כל אדם באשר הוא אדם; והבנה שהכול בארגון מתחיל תמיד מלמעלה – מהמנהיג, מהמפקד, מהמנהל.

במהלך המסע מתוודעים הקוראים ליכולות ולערכים שרכש סמיה בדרך החתחתים של חייו, מהיחלצותו ממעגלי העוני והמצוקה ועד הגעתו לדרגת אלוף בצה"ל, ד"ר באקדמיה ואיש עסקים.

בשפה ישירה ועשירה, בכאב, אומץ לב ובכנות משרטט המחבר פסיפס רב-גוני של ההוויה החברתית והארגונית הישראלית על תמורותיה, הצלחותיה והכשלים שהיא חווה בדרג המנהיגות שלה.

הוא מנייד את הקוראים בין עולם המחקר הנעים והממוזג  ובין העולם הלוהט, האכזר וחסר הרחמים של הפרקטיקה. אינו פוסח על אירועים שגבו מחירים קשים, מלחמות גנרלים – אז והיום וכן "זובורים" למיניהם את חלקם חקר לעומק בצה"ל ואת חלקם עבר בעצמו.

נושאי הרצאותיו

הקונפליקט הישראלי פלסטיני: מה בעצם קרה מאוסלו עד היום.

ההרצאה מנתחת את המצב הגאו פוליטי מאז הסכמי אוסלו, עבור דרך האינתיפאדה השנייה, ועד מבצע "צוק איתן". מעבר לאירועים היא מבקשת לעמוד על הכוונות, הסמויות והגלויות של הצד הפלסטיני, מימי ערפאת ועד ימי חמאס והרש"פ תחת אבו מאזן.

עתיד הסכסוך הישראלי פלסטיני: "עוד הסדר" או משהו אחר?

מדוע נכשלו כל היוזמות לפתור את הקונפליקט עד היום, ומה ניתן ורצוי לעשות כדי לצאת מן המבוי הסתום? ההרצאה תסקור את מהלכי שני הצדדים – אלה שנעשו בהסכמה ואילו שנעשו באופן חד-צדדי – ועל בסיס ניתוחם תשרטט מפה של רצוי ולא רצוי בעתיד.

תפקיד התקשורת ודעת הקהל: המקרה של הילד מחמד אדורה

מה באמת קרה לילד מחמד אדורה שנורה בצומת נצרים ושהסרטון המציג את מותו הפך לכלי ניגוח תקשורתי נגד ישראל. מה הוצג בתקשורת, ואיך התמודדה ישראל עם האירוע שהדיו נשמעים בתקשורת העולמית ובשיח הציבורי עד ימינו.

מבצע "צוק איתן": מה באמת התרחש שם, ומה אפשר להשיג

האם היה מוצדק ונכון ליזום את מבצע "צוק איתן"? כיצד פעלו המדינאים וכיצד פעל באמת צה"ל בשטח? מה משקלם היחסי של שני האיומים שנחשפנו להם בו – הרקטות מזה, ואיום המנהרות החדש מזה? מה כבר נעשה, ומה עוד יש לעשות.

אנרגיה ירוקה ואלטרנטיבית

מהי אנרגיה ירוקה? מדוע אנחנו חייבים לדור הבא מאמץ להשתחרר מתלות בנפט פוסילי (מאובנים)? בכוחה של ישראל לעצמה עצמאות בשוק האנרגיה, וההרצאה תסקור את הדרכים לעשות זאת ואת משמעותו הרת הגורל של מהלך כזה לביטחון ולחוסן הלאומי העתידי.

מנהיגות עסקית: שני מודלים

ההרצאה מציגה את שני מודלים למנהיגות עסקית, על סמך עבודת מחקר בתחומי "שיחבור המנהיג" לקבוצה וכן "פירמידת אקלים ארגוני נורמטיבי". היא סוקרת את יישומם במדרגים שונים של הארגון בהתאמה לקהל ודנה באפקטיביות היחסית של המודלים השונים בהקשרם.