עמוס לויטוב,

כיום בן 60, שירת כנווט קרב בחיל האויר הישראלי. לפני כ 40 שנה, בעת שהשתתף באחת מההתקפות האוויריות במלחמת ההתשה, הופל מטוסו והוא נלקח בשבי המצרים. "זו היתה בסך הכל הגיחה המבצעית השלישית שלי. הופלנו, הטייס ואני, ממש מעל מוצב מצרי כשטסנו להפציץ את סוללת הטילים. המטוס נפגע ושותק ואנחנו נטשנו אותו. אני הגעתי לקרקע ללא פגע והטייס נפצע בצווארו פצע יחסית שטחי. אחרי שצנחנו וראיתי את המטוסים האחרים שלנו מתרחקים.

נפרדתי מחיי כפי שהיו עד כה ואמרתי לעצמי שהגעתי לגיהינום. ראיתי את המטוס שלנו בוער, הקיפו אותנו המון חיילים מצרים, כמה קצינים שמרו עלינו באקדחים שלופים כדי שההמון לא יהרוג אותנו. דחפו אותנו לבונקר. ברגעים הראשונים של השבי היחס אלינו היה הגון. היינו בהלם . נתנו לנו מים…." כך מתחיל סיפורו המרתק של לויטוב המקיף שלוש וחצי שנות שבי בהן עבר עינויים גופניים קשים, מצבים קיצוניים של לחץ נפשי ואיום כמעט מתמיד על חייו, בכלא עבאסייה בפאתי קהיר יחד עם עוד תשעה שבויים ישראליים.

לויטוב ושאר השבויים חזרו ארצה במסגרת עסקת חילופי השבויים לאחר מלחמת יום כיפור ולאחר שיחרורו הוא חזר לשירות מבצעי בחיל האויר.
לאחר שירותו הצבאי סיים לימודי תואר מוסמך בכלכלה ומאז הוא מרצה ברחבי הארץ , מספר את סיפורו ומעביר סדנאות להתמודדות עם מצבי לחץ ומנהיגות.

ליצירת קשר והזמנת הרצאה לחץ כאן