המדע של האהבה והזוגיות

מיליוני שירים נכתבו עליה; אגדות, סיפורים ומה לא? היא נוצרת ונגמרת בכל דקה וגורמת  לסערת רגשות בכל פעם מחדש – האהה-ב-ה. במהלך ההרצאה נעסוק באופן מדעי בשאלה הכה נצחית מה זו בכלל אהבה? כיצד היא נוצרת ? למה היא כל כך מעסיקה אותנו במהלך כל החיים ? האם יש קשר בין הסוגים השונים של האהבה? מה קורה במוח שלנו כשאנחנו אוהבים ? איך אנחנו בוחרים את האחד/ת? מה בין אהבה למין והאם אנחנו בנויים לאהבת נצח ?

לבסוף, למאמינים באהבת אמת – מרשם מדעי מוכח לשימור האהבה הזוגית והאושר במשפחה.

 

המדע מאחורי אמפתיה – הכוח הקריטי שמניע ביצועים

 אמפתיה בעולם העבודה המודרני היא לא רק היכולת לראות דברים מפרספקטיבה אחרת אלא היא אבן הפינה של עבודת צוות, היכולת לחדשנות, יצירתיות ומנהיגות חכמה. אמפתיה היא היכולת לסייע לאחרים להרגיש שמבינים אותם ושקולם נשמע.

מחקרים אחרונים בעולם העבודה בתחום מנהיגות והנעת ביצועים בארגונים, תרבויות ותחומים שונים מראים שאמפתיה היא כוח מניעי קריטי להנעת כל סוגי הביצועים בעבודה – היכולת להקשיב ולהגיב באמפתיה. אך בעידן המודרני האמפתיה דווקא נמצאת בירידה. הסיבות נעות משימוש יתר בתקשורת דרך טכנולוגיה ופחות תקשורת פנים אל פנים וכן בשל הדגש על ניהול משימות ופחות על אינטראקציה.

במהלך ההרצאה נבין בעזרת מחקרים מחזית המדע, מהי בעצם אמפתיה? כיצד היא נוצרת, מהם המנגנונים המוחיים המעצבים אותה?  נשאל האם היכולת לאמפתיה היא מולדת או נלמדת ומדוע קל לנו יותר לחוות אמפתיה לאנשים מסוימים מאשר לאחרים ? לסיום, נצטייד בכלים מעשיים לעידוד ושימור אמפתיה בסביבת העבודה.

 

מכונת הרגשות האנושית – המדע של האהבה והשנאה

בין אהבה לשנאה, בין חמלה לקנאה, בין אמפתיה לתוקפנות, הרגשות שלנו הם אלה שמניעים אותנו במידה הרבה ביותר. בזכות המוח הרגשי אנחנו מצליחים לשתף פעולה באופן מעורר השתאות ובגלל אותו מוח אנחנו מסוגלים להחריב את כל מה שהשגנו ולהשמיד זה את זה. במהלך ההרצאה נבין מהו רגש ? כיצד נוצרים רגשות במוח ? מדוע הרגשות כל כך מניעים אותנו ? מהם המקורות של השנאה והרוע והיכן משכנה של האהבה במוח שלנו

 

זכר ונקבה ברא אותם

"קיימת אישה. או אולי מוטב לומר, מתרחשת אישה.

 יום אחד נקרתי בדרכה באקראי. האמנם באקראי ?" (מאת חנוך לוין)

אחת מהתעלומות הגדולות והבלתי מפוענחות של הביולוגיה היא השאלה, מדוע נוצרו זכרים ? במהלך ההרצאה נצא למסע אבולוציוני מרתק אל רגעי ההתפצלות הראשונים בין שני המינים ולאורך התפתחות הזכר כיצור נפרד מהנקבה. דרך מחקרים מחזית המדע נסקור את ההבדלים בין ההתנהגות הזכרית והנקבית, ההבדלים בין המוח הזכרי למוח הנקבי בכל הנוגע לרגש, מיניות והתנהגות חברתית. מהם המנגנונים שיוצרים את ההבדלים האלו ומדוע ? יחד ננסה למצוא את התשובה לתעלומת הזכר.

 

מדע, רגש ועתיד האנושות

נפלאים ומרהיבים הם הישגי המחשבה האנושית. מוחנו המפותח מאפשר לנו לדמיין, להמציא ולתכנן לעצמנו עולם חדש ולהפוך לשליטי כוכב הלכת באוויר, ביבשה ובים. השמיים הם מזמן כבר לא הגבול עבור האדם. אך כשאנו מסתכלים סביבנו אנו עדיין רואים בני אדם נלחמים זה בזה, ממליכים לעצמם שליטים כוחניים, עוני, רעב ומחלות הם עדיין נחלתם של רוב האנושות על אף ההתקדמות המדעית והטכנולוגית מעוררת הפליאה. מדוע זה כך ?

במהלך ההרצאה נרד לעומקם של החיווטים העתיקים במוחנו – הכוחות הנסתרים החזקים שמניעים אותנו: הרצון לשליטה, הקיבעון להיררכיה והשנאה לאחר. בעזרת הבנת הבסיס הביולוגי של ההתנהגות שלנו ננסה לחזות את העתידים האפשריים של האנושות : האם הקודים הטבועים בנו יובילו אותנו להכחדה ואבדון צפוי מראש, כפי שקרה לציביליזציות מפוארות בעבר או אולי נצליח לקודד את עצמנו מחדש ולהתקדם שלב בסולם האבולוציוני לעתיד של שגשוג ופריחה.

 

האם המדע יכול להתאים לנו בני זוג ?

כולנו מחפשים אהבה. קשר רגשי עמוק, מכיל ומתגמל, שיישמר לטווח הארוך. בעידן הדיגיטל, מירוץ ההכרויות הפך להיות מתיש ומתסכל נפשית ומחקרים מראים שקשרים שהתחילו באתרי הכרויות נוטים להיות פחות יציבים ופחות איכותיים רגשית מקשרים שנוצרים מחוץ לעולם הוירטואלי. מדוע ?

תוכנית הטלוויזיה החדשה 'חתונה ממבט ראשון' – 'Marriage at first sight', מותחת את גבולות הריאליטי ומזווגת בין נשים וגברים שמעולם לא הכירו ונפגשים לראשונה מתחת לחופה. ההתאמה בתכנית נעשית ע"י מומחים מתחומים שונים ומתבססת על מחקרים מדעיים.

בהרצאה נבין כיצד ניתן לנבא משיכה ולייצר אהבה בין שני אנשים באופן מדעי? מהם הפרמטרים הקובעים את מידת ההתאמה בין אנשים ואת הסיכוי למערכת יחסים לטווח ארוך וכיצד הם נבדקים.

מה יהיה עתיד עולם ההכרויות ? האם אנחנו בפתחו של עידן חדש של הכרויות מבוססות אלגוריתמים מדעיים.

 

איך המוח שלנו לומד ?

המוח שלנו מתוכנת להתפתחות ולמידה במהלך כל החיים. בעשורים האחרונים, בעקבות פריצות דרך טכנולוגיות מדהימות שמאפשרות להציץ אל תוך נבכי המוח, חוקרים מגלים את הגמישות המופלאה של המוח שמאפשרת לנו לרכוש מיומנויות חדשות, לחשוב באופן יצירתי וללמוד כל הזמן.

במהלך הרצאה נסקור מחקרים מחזית חקר המוח ששופכים אור על תהליכי הלמידה, עיבוד המידע, והזיכרון במוח. נחקור כיצד  המוח מתפתח במהלך החיים, כיצד משפיע הטיפול ההורי על עיצוב המוח והלמידה ? מה תפקידם של הרגשות ? וכיצד משפיעה הטכנולוגיה על יכולות הלמידה שלנו ושל ילדינו?

 

מי רוצה לחיות לנצח ?

הישגי המדע והרפואה במהלך 150 השנים האחרונות הם עוצרי נשימה : אנטיביוטיקה, חיסונים והשתלות איברים הם רק דוגמאות. אך עדיין המדע והרפואה לא פיצחו את הסוד הגדול מכולם, הסוד לחיי הנצח – אתגר שמעסיק את האנושות מזה אלפי שנים.

מדוע אנחנו בכלל מזדקנים ? מה מפעיל את שעון החיים של כל תא בגופנו ? מדוע אנחנו מתים ? במהלך ההרצאה נבין כמה אנחנו רחוקים כיום מלמצוא את מעיין הנעורים ומתי יצליחו מדענים להאריך לבני אדם את החיים בעוד 50 שנה ובעוד 1000 שנה . בנוסף נשאל גם מה תהיה ההשפעה של  פריצות דרך כאלו על הסדר החברתי, על מבנה המשפחה ועל עתיד האנושות.

 

נפלאות הגנום האנושי – מריפוי גנטי ועד לתינוקות מהונדסים

בערבו של ה-28 לפברואר 1953, נכנסו בסערה שני המדענים, ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק, לפאב ה'עיט' בקיימברידג' שבאנגליה וצעקו "מצאנו את הסוד של החיים". הם התכוונו לפענוח המבנה ומנגנון הפעולה של ה-DNA, החומר התורשתי. מאז אותם ימים גדלה, באופן מואץ, ההבנה שלנו כיצד פועלות המולקולות המרתקות האלו, פוענח רצף הגנום האנושי ובכל עשור אנחנו מגלים מחדש כמה מעט אנחנו יודעים. במהלך ההרצאה נסקור ונבין את פריצות הדרך וההתפתחויות המרתקות האחרונות בתחום הגנטיקה. האם כבר ניתן לרפא גנים ולהנדס תינוקות ? מהי טכנולוגיית ההנדסה הגנטית המתקדמת CRISPR שמשנה את פני הביולוגיה והרפואה?  מה זה אפיגנטיקה – כיצד המזון שאנו אוכלים, הספורט שאנחנו עושים, הטיפול שקיבלנו מההורים והחוויות שצברנו בחיים משנים את הגנים ? האם השינויים האלו יכולים לעבור מדור לדור ? מה הקשר בין סביבה לתורשה ולאן ייקחו אותנו כל ההתפתחויות ופריצות הדרך האלו בעתיד.

 

לכתוב את הגנים שלנו מחדש – על טכנולוגיית ההנדסה הגנטית, ה-CRISPR

'פריצת הדרך של השנה', כך כינה המגזין Science את גילויה של מערכת עריכת הגנום, ה-CRISPR.  הנדסה גנטית פשוטה ומתקדמת בבעלי חיים וצמחים תוך שימוש במערכת חיסון חיידקית מבוססת רנ"א משנה את פני הביולוגיה והחברה. במהלך ההרצאה נסקור את המחקרים מחזית המדע ונבין כיצד התגלתה והתפתחה טכנולוגיית ה-CRISPR, מה מנגנון פעולתה וכיצד ניתן בעזרתה לשנות, לבקר או לראות אזורים בגנום של מגוון תאים ויצורים. נדון גם בסוגיה הגדולה שמעסיקה אנשי מדע ורפואה, לאן תיקח אותנו הטכנולוגיה הזו וכיצד ישפיע העידן החדש הזה של ההנדסה הגנומית על עולם הרפואה, הביוטכנולוגיה ועל עתיד האנושות.

 

מהפיכת האפיגנטיקה – מבינים את הגנים מחדש

מה משפיע יותר על מהלך חייו של אדם, הגנים שירש מהוריו או הסביבה שנחשף אליה ? שאלה זו העסיקה ביולוגים מזה עשורים. היום אנחנו מבינים שהסביבה משנה את הגנים שלנו כל הזמן. כיצד חוויות שצברנו בחיים, המזון שאנו אוכלים, הפעילות הגופנית שאנחנו עושים, דפוסי האהבה שלנו ואפילו הנטייה המינית שלנו מושפעים מהסביבה ? האם השינויים האלה יכולים לעבור מדור לדור ? האם הורה יכול להעביר לצאצאיו תכונות שרכש במהלך חייו ? נראה שהתשובה המדהימה היא  כן. אפיגנטיקה היא תחום חדש ומרתק החוקר כיצד הסביבה מהנדסת מחדש את הגנים שלנו ומשפיעה על הבריאות והתפקוד שלנו. מהפיכת האפיגנטיקה גורמת לנו לחשוב מחדש על כל מה שידענו על הגנים שלנו.

 

ד"ר ליאת יקיר,
מתמחה בגנטיקה מולקולרית, בוגרת מכון ויצמן למדע. מחקריי עוסקים בתחומי הביוכימיה והגנטיקה. כיום אני יזמית בתחום הגנומיקה הדיגיטלית, וכן מרצה וחוקרת את השורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית ומקורותיה הרגשיים. הרצאתי במסגרת כנס TEDx בנושא 'המדע של האהבה', זכתה לפופולריות רבה ובימים אלו אני משתתפת כמומחית בתכנית 'חתונה ממבט ראשון' בקשת. אני מאמינה בהנגשת המדע למען בניית חברה טובה יותר.

 

המלצות

בהזדמנות זו, אני אשמח להודות לך על ערב מרתק, מעניין, מאתגר אינטלקטואלית ומבדר לא פחות  ד"ר ליאת יקיר סחפה את הקהל והצליחה לייצר שיח פורה, תוך שימוש בהומור קליל הצליחה להעביר מסרים חשובים ואף להעניק כלים למציאת וטיפוח זוגיות בריאה. תודה, ליהי פרץ, פקטורי 54

ההרצאה של ד"ר ליאת יקיר היתה מרתקת, מעניינת, חווייתית, מעוררת מחשבה וברמה גבוהה מאד. המצגת שליוותה את ההרצאה היתה מושקעת וליווי משמעותי, עופרי שלו , עו"ס, עיריית אור עקיבא

ההרצאה היתה מאד מוצלחת! היה כיף לעבוד אתכן , תמי שכטר, עמק חפר

ליצירת קשר והזמנת הרצאה לחץ כאן