הטוב, הרע והניטשה

 "אני לא בן אדם, אני חומר נפץ" כתב ניטשה – ואכן, ייתכן מאוד שהגותו הגאונית היא סוג של פיגוע בהיסטוריה של הפילוסופיה – בהרצאה ננסה להבין למה, נחשוב על כמה מרעיונותיו המסוכנים והמרהיבים ביותר של ניטשה בתקווה למצוא את עוצמת ההשראה האגדית, שהפכה את פרידריך וילהלם ניטשה למה שהוא – אחד מענקי התרבות המערבית.

סוקרטס והולדת הפילוסופיה

מהי המקור של המסורת הרעיונית שאנו מכנים פילוסופיה? מהי אותה חקירה שבלעדיה, לדעת סוקרטס, לא כדאי לו לאדם לחיות? אך היא מובילה לחיים הטובים לבני אדם? למה הוא היה מוכן למות עביוריה? כמה רעיונות על לידתה של הפילוסופיה ביוון העתיקה, ופיתוחה על ידי האב הרוחני שלה, האחד והיחיד, מורינו ורבינו אוהב החכמה, סוקרטס!

הפוליטיקה השטנית של מקיוואלי

ב"נסיך" מסביר מקיאוולי, איש ממורמר שעבר ענויים קשים בעקבות נפילה ממעמד רם כדיפלומט, אך להשיג ולשמר כוח פוליטי. אל מול הפילוסופיה הפוליטית הקלאסית, שחיפשה את צורת הממשל הטובה או הצודקת ביותר, ויתר מקיאוולי על רעיונות נשגבים מתוך הנחה שבני אדם הם כפויי טובה, הפכפכים, צבועים ותאבי בצע ועסק באפקטיביות הפוליטית של רוע ואכזריות. בהרצאה נדבר על המשמעות של המהפכה השטנית של ניקולו מקיאוולי ונחשוב על האם כדאי וראוי לממש את הטיפים שלו לנסיך בחיי היום יום שלנו.

ברוך שפינוזה נגד משה רבינו

ביום קיץ ב1656 באמסטרדם, רבניו של ברוך שפינוזה החרימו ונידו אותו סופית מעדת ישראל. למה יהודים העיפו מהמועדון את הפילוסוף היהודי הכי חשוב במסורת המערבית? למה אלברט איינשטיין הילל אותו בשירה והאמין באל שלו? מיהו האל של שפינוזה? למה חשב שפינוזה שמשה רבינו דיכא את העם היהודי לדורי דורות? שעה וחצי על יהדות, אנטי יהדות, וברכת חכמתו העילאית של ברוך שפינוזה המבורך!

הפסימיות הקוסמית של ארתור שופנהאואר

מי ידע שמוות, שנאת אדם, חוסר משמעות, סבל ושיעמום יכולים להיות כה מעוררי השראה?

כנראה שרק גאון כארתור שופנהאואר היה יכול כה פסימי, וכה מנחם באותה הזמן…

משה מנדלסון – בין טהיטי לירושלים

הערכים של הנאורות, ופיתוחם בהגות של פילוסופים ארופיים מרכזיים, יחד עם אפשרויות חסרות תקדים של אמנציפציה ותחילתו של עידן חילוני, הובילו לצורך עז לניסוח של סינתזה של היהדות והפילוסופיות והערכים של המודרנה. ברור אם כן שהפילוסופיה היהודית המודרנית לא יכלה שלא לעסוק ביצירת מסגרות אינטלקטואליות שיתגברו על המתח הנתפס בין היהדות למודרנה, ובפרט בין האופי האוניברסלי לכאורה של הערכים הנאורים של עידן התבונה לבין הבטים פרטיקולריים לכאורה במסורת היהודית. במפגש נתרכז בניסיון מעורר ההשראה של משה מנדלסון לחשוב את היהדות כתנועה אוניברסלית, הדואגת לשלום האדם מירושלים ועד לטהיטי.

שלוש הצעות לאושר מיוון העתיקה

הפילוסופיה בכלל, וזו שנוצרה ביוון הקלאסית בפרט, עוסקת רבות, אם לא קודם כל, בשאלת החיים הטובים לבני אדם. אין זה מפתיע אם כך ששאלת האושר מרכזית לעיסוק ההגותי של מכונני המסורת הפילוסופית. בהרצאה זו נחשוב יחד עם שלושה פילוסופים מכוננים וגאוניים, דיוגנוס, אפיקורוס ופירון, על החיים הטובים, על אושר, על פילוסופיה ועל הקשר בינהם

ג'רמי פוגל,

אחד מהמרצים המבוקשים לפילוסופיה בארץ, בעל תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת קיימברידג' ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב, שבה הוא מסיים את עבודת  הדוקטורט שלו.
מחקרו בוחן את המתח בין אוניברסליות לפרטיקולריזם בפילוסופיה היהודית המודרנית, תוך התמקדות בהוגים היהודים-גרמנים משה מנדלסון והרמן כהן.
ג'רמי, מרצה במחלקה לפילוסופיה יהודית ובבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. כמו כן, הוא מלמד פילוסופיה לציבור הרחב במגוון פורומים. בשנים האחרונות ג'רמי עבד בתוכנית "אופקים" להכשרת מורים באוניברסיטת תל אביב, שבה הוא אחראי על פעילויות חוץ-קוריקולריות. ג'רמי הוציא שלושה אלבומים והוא מעורב במיזמים אומנותיים וספרותיים עצמאיים שונים.

 

 

ליצירת קשר והזמנת הרצאה לחץ כאן